טיפול נפשי אונליין

 

בשנים של מגפת הקורונה, מטפלים ומטופלים רבים פגשו לראשונה את הפורמט החדש, שמהר מאוד הפך להיות פורמט סטנדרטי בעולם הטיפול הנפשי - טיפול אונליין. מאז, טיפול נפשי מקוון הוא כבר מזמן לא רק חלופה לטיפול פרונטלי, אלא פורמט בפני עצמי אשר מועדפת על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם.

 

למה לבחור בטיפול אונליין?

 

1. זה נגיש - טיפול מקוון מסיר את החסמים הגיאוגרפיים מהווה פתרון עבור אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים בארץ או ישראלים בחו"ל. הנגישות הגבוהה מאפשרת להעניק שירותי טיפול נפשי עבור אלו המתמודדים עם מגבלה פיזית.מכיוון שאין מגבלת מיקום, גדל באופן משמעותי מגוון המטפלים הפוטנציאליים העומדים לבחירה. בכך מתאפשרת התאמה מדויקת ומותאמת יותר של מטפל לצרכים הייחודיים של המטופל.

2. זה נוח וחוסך בזמן - הטיפול לא דורך שימוש ברכב או בתחבורה ציבורית ויכול להשתלב בלוח הזמנים שלכם בצורה טבעית יותר.

3. תחושת מרחב אישי בטוח - מטופלים רבים מדווחים על כך שהשהייה במקום מוכר ופרטי מאפשרת להם להיפתח ולשתף בצורה בטוחה ונוחה יותר. באופן פרדוקסלי, לעיתים המסך מאפשר לנו להוריד עכבות, ממתן חרדה חברתית, ומאפשר שיח כנה ועמוק כבר מהמפגשים הראשונים.

 

תמיכה מחקרים ביעילות הטיפול המקוון*

 

פונים רבים שואלים האם טיפול אונליין יעיל באותה מידה כמו מפגשים פנים אל פנים. הניסיון הקליני שלי מראה בבירור שכן, ועמדה זו נתמכת גם על ידי מחקרים קליניים רבים אשר פורסמו מתחילתו של עידן שיחות הוידאו ועד לשנים האחרונות. המחקרים מראים על יעילות טיפולית מוכחת שאינה נופלת מזאת של מפגשים פרונטליים ועל כך שהברית הטיפולית (איכות הקשר הטיפולי) אינה נופלת מזו הנוצרת בחדר טיפולים פיזי. כמו כן, הנתונים מראים על כך שבטיפול מקוון יש פחות נשירה ופחות ביטולים. הגמישות שטיפול אונליין מאפשר עוזרת לשמור על רצף טיפולי גם במצבים של נסיעות, ושינויים שונים בשגרת המטופל. 

 

איך זה עובד?

 

כל מה שצריך זה חיבור יציב לאינטרנט, מקום שקט ופרטי ומכשיר מתאים להתחבר ממנו. המפגשים מתקיימים בפלטפורמת וידאו מאובטחת אשר שומרת על חיסיון מלא ופרטיות המטופל (HIPAA Compliant).

​

​

​

​

 

​

​

​

* מקורות מחקריים

​

Kessler, D., Lewis, G., Kaur, S., Wiles, N., King, M., Weich, S., Sharp, D. J., Araya, R., Hollinghurst, S., & Peters, T. J. (2009). Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: A randomised controlled trial. The Lancet, 374(9692), 797–805. https://www.google.com/search?q=https://doi.org/10.1016/S0140-6736(09)61257-5

 

Andersson, G., & Titov, N. (2014). Advantages and limitations of Internet-delivered interventions in psychiatry. The Lancet Psychiatry, 1(5), 387–390. https://www.google.com/search?q=https://doi.org/10.1016/S2215-0366(14)70377-8

 

Wagner, B., Horn, A. B., & Maercker, A. (2014). Internet-based versus face-to-face cognitive-behavioral intervention for depression: A randomized controlled non-inferiority trial. Journal of Affective Disorders, 152, 113–121. https://doi.org/10.1016/j.jad.2013.06.032

 

Carlbring, P., Andersson, G., Cuijpers, P., Riper, H., & Hedman-Eriksson, E. (2018). Internet-based vs. face-to-face cognitive behavior therapy for psychiatric and somatic disorders: An updated systematic review and meta-analysis. Cognitive Behaviour Therapy, 47(1), 1–18. https://doi.org/10.1080/16506073.2017.1401115

 

Cook, J. E., & Doyle, C. (2002). Working alliance in online therapy as compared to face-to-face therapy. CyberPsychology & Behavior, 5(2), 95–105. https://doi.org/10.1089/109493102753770480

 

Simpson, S. G., & Reid, C. L. (2014). Therapeutic alliance in videoconferencing psychotherapy: A review. Australian Psychologist, 49(5), 280–299. https://www.google.com/search?q=https://doi.org/10.1111/ap.12049

 

Andrews, G., Basu, A., Cuijpers, P., Craske, M. G., McEvoy, P., English, C. L., & Newby, J. M. (2018). Computer-delivered cognitive behavioral therapy for depression and anxiety: A systematic review and meta-analysis. World Psychiatry, 17(2), 153–159. https://doi.org/10.1002/wps.20525